איך כותבים מטרה מדידה לתח"י - מדריך מעשי

כל גננת שילוב ומורת שילוב מכירה את הרגע: יושבים מול תח"י ריקה, יודעים בדיוק מה הילד צריך, וכשמנסים לנסח את זה כמטרה יוצא משהו כללי מדי. "ישתף פעולה עם חברים", "ישפר את הכתיבה", "יתנהג יפה". הכוונה נכונה, אבל אי אפשר לדעת מתי מטרה כזאת הושגה. ומה שאי אפשר למדוד, קשה לתעד ולהציג בוועדה.

שלושת החלקים של מטרה מדידה

מטרה טובה עונה על שלוש שאלות: מה הילד יעשה, באילו תנאים, ואיך נדע שהצליח.

• מה הילד יעשה: פעולה שאפשר לראות ולספור. למשל "יצבע בתוך הקווים" במקום "יבין", או "יעביר כלי משחק לחבר" במקום "ישתף".
• באילו תנאים: ההקשר שבו זה קורה. בפעילות חברתית בגן, בארוחת בוקר, עם תיווך של מבוגר או בעצמאות מלאה.
• איך נדע שהצליח: קריטריון מדיד. ארבע פעמים מתוך חמש, בשלושה מפגשים רצופים, לאורך שבועיים.

לפני ואחרי: דוגמאות

טעויות שחוזרות

מטרה שהיא בעצם משאלה

"שיהיה לו כיף בגן" היא כוונה יפה, אבל אין דרך לבדוק אותה. אם אי אפשר לראות או לספור את זה, זה עוד לא מטרה לתח"י.

קריטריון שלא מתאים לנקודת הפתיחה

אם הילד כבר מצליח פעמיים מתוך חמש, מטרה של "פעמיים מתוך חמש" לא תקדם אותו. קודם בודקים איפה הוא היום, ורק אחר כך קובעים יעד.

יותר מדי מטרות בבת אחת

כמה מטרות מדויקות שבאמת עוקבים אחריהן עדיפות על רשימה ארוכה של מטרות כלליות.

איך זה עובד בשילוב פלוס

במחולל התח"י כל סעיף נשמר עם נקודת פתיחה, קריטריון הצלחה ודרכי עבודה, כך שהמבנה המדיד נשמר בלי לזכור את הכללים בעל פה. מור, העוזרת המובנית, מציעה ניסוחים, וכל הצעה מוצגת לך לאישור לפני שהיא נשמרת. בכל תיעוד מפגש אפשר לקשר את המפגש למטרות שעבדת עליהן, ולקראת הוועדה כבר יש לך תמונה של מה הושג.